התינוק לא ישן טוב בלילה

למה התינוק לא ישן לילה שלם?

מוכנים לישון לילה שלם? בואו נתחיל!
יש המון מחקרים מדעיים בנושא שינה של תינוקות וילדים, חלקם משלימים זה את זה וחלקם סותרים זה.
ישנן שלוש סיבות עיקריות לכך שהתינוק או הילד לא ישן טוב בלילה:

1. התינוק שלך הולך לישון בסימנים מאוחרים לעייפות

מה זה סימנים מאוחרים לעייפות ואיך אפשר להימנע מהמצב הזה ?

נתחיל ברקע קצר :

הגוף שלנו בנוי ממערכות ומאיברים כשבכל רגע נתון יש מעבר של מסרים עצביים והורמונלים ממערכת העצבים ההיקיפית למח. כל הצרכים שלנו, גם הפיסיים וגם הריגשיים, נבנים באופן הדרגתי. כך שהגוף מרגיש רעב או עייפות או צורך אחר כמה דקות ואפילו עד שעה לפני שהתינוק או הילד בוכה.

כשהתינוק שלך בוכה משמעות הדבר שהצורך חייב לקבל מענה עכשיו sos מצב חירום. ובמצב הזה, יש שחרור של הורמון שנקרא אדרנלין ולאורך הרבה זמן, הורמון נוסף שנקרא קורטיזול.

הבכי ומה שקודם לו (קיטורים, חוסר סבלנות, ניג'סיות) מעידים על סימנים מאוחרים של הצורך וזה אומר שכ 40 דקות בממוצע לפני זה, היו הסימנים המוקדמים.

מחקרים מראים שנוכחות של אדרנלין מעכבת את הכניסה לשינה עמוקה ואיכותית ומלווה בהרבה התעוררויות במהלך הלילה, הרדמות ארוכות או שינות קצרות במהלך היום.

נוכחות של אדרנלין יכולה להיווצר גם מרעב מוגבר או מקושי רגשי ולכן תינוק רעב או עצוב לא ישן טוב בלילה, ויקח הרבה זמן להרדימו אם בכלל.

2. אוירת שינה לא מתאימה

זה קורה במשפחות הכי הכי טובות! אנחנו כמבוגרים נוטים לסנן הרבה גורמים מעוררים מתוך ניסיון החיים, העייפות הכללית ופשוט כהרגל. לתינוק לעומת זאת אין את כל אלו ולכן טלויזיה שפועלת ברקע (אפילו על שקט), פעילות של מכונת כביסה או מדיח, האח הגדול שמשחק ברקע יכולים להיות גורם מעורר .

זה קשור לחבירנו הטוב – אדרנלין. והאמת גם הורמונים נוספים שהם חברם הטובים במצב ערות כמו דופמין, סרטונין, איסטמין ועוד. ואז כאנחנו מקריאים לתינוק או לילד סיפור בצורה מצחיקה והילד כל כך נהנה איתנו, מה שאנחנו למעשה עושים לו במח, זה גורמים להפרשה של כל ההורמונים הללו שמעכבים את הכניסה לשינה עמוקה.

גם כניסה מהירה מדי לאוירת שינה, כמו כיבוי של האור בבת אחת, כניסה למיטה עם מינימום הכנה, יכולים לגרוע מאיכות השינה משום ששינויים חדים גורמים להפרשה של אדרנלין ובכך מעכבים את השינה העמוקה.

לכן, מאוד חשוב לבנות את האוירה לשינה באופן הדרגתי. גם ביום וגם בלילה. ולהתחיל את בניית האוירה לשינה בסימנים המוקדמים כך שעדיין ישאר מספיק זמן גם לתינוק או לילד גם להרדם בסימנים המוקדים ולא להגיע לקיטורים.

3. אקטיבציה או הירדמות עצמאית

אחד הנושאים הכי שנויים במחלוקת בקרב חוקרי השינה.
האם ילד שלא מלמדים אותו להרדם ילמד אי פעם להרדם לבד באיזה שהוא שלב או גיל?

אין לי תשובה חד משמעית בנושא, וגם לא מתיימרת שתהיה לי.

מחקרים מראים שישנו קשר סטטיסטי בין תינוקות או ילדים שלא ישנים טוב לבין הפרעות קשב וריכוז בגילאי בית ספר שאז כבר לא מתוארות "בעיות שינה מיוחדות"

מחקרים מראים גם קשר ססטיסטי בין תינוקות או ילדים שלא ישנו טוב לבין המשך ישיר של בעיות שינה שלאוו דווקא באות לידי ביטוי בהתעוררויות מרובות אלא בעייפות מוגברת במהלך היום או בחוסר סבלנות במהלך היום.

וכן יש גם ילדים, כמו בהרבה תחומים אחרים, שפשוט יום אחד נרדמים לבד, מתישהו, באיזה שהוא גיל.

אקטיבציה היא למעשה אותה הפעולה שבה התינוק או הילד עוצם עיניים ופשוט הולך לישון.

אקטיבציה נוצרת כתוצאה מתהליך למידה חיצוני

כלומר, התינוק שלי יכול ללמוד שהוא עושה אקטיבציה, כלומר נרדם, עם מוצץ, ציצי, בקבוק, ידיים, מנשא, נענוע, ליטוף , כדור או בשכיבה במיטה כשראשו מונח על כרית.

אקטיבציה היא למעשה השלב הראשון של כל מחזור שינה,

ולכן בכל אקטיבציה של כל מחזור שינה מחודש במהלך הלילה

התינוק או הילד יהיה זקוק לאותו תהליך למידה של אקטיבציה – ציצי/בקבוק/מוצץ/נענוע/שכיבה במיטה.

המח שלנו מאוד חכם , יכולים להיוצר כמה וכמה תהליכי למידה ואנחנו נבחר בזה שאותו אנחנו "מבצעים" מספר רב יותר של פעמים.

כלומר, אם בתחילת הלילה התינוק נרדם עצמאית אבל במהלך כל התעוררות במהלך הלילה התינוק מקבל ציצי,

יש בו תהליך למידה של הרדמות עצמאית וגם תהליך למידה של הרדמות עם ציצי ולאט לאט הוא יעדיף את זה שחוזר מספר רב יותר של פעמים.

תהליך למידה של אקטיבציה, הרדמות עצמאית, חייב להעשות בתנאים מדוייקים לתינוק, כלומר בסימנים מוקדמים לעייפות (לא בבכי) ובאוירה המתאימה וכמובן מילת המפתח היא התמדה!

יש הרבה שיטות ללמד אקטיבציה עצמאית של תינוק ולא כל שיטה מתאימה לכל תינוק או לכל משפחה

וגם לכל שיטה יש את ההתאמות המיוחדות שיש לעשות לתינוק ולמשפחה הספציפית.

כך למשל שיטת נטרול ההתניות ההדרגתית שעוברת מתהליך למידה של ציצי->ידיים->מגע->נוכחות->נוכחות מתרחקת=הרדמות עצמאית

אצל חלק מהתינוקות או הילדים, שלב הידיים יוצר התנגדויות רבות מאוד ולכן יש צורך לדלג עליו ולעבור להרדמה מציצי להרדמה במגע ונוכחות.

ואצל חלק מהמשפחות הצורך בנוכחות הוא מאוד חזק ולכן נשארים לעיתים בשלב הזה והופכים את תהליך ההרדמה לתהליך הרדמה באמצעות דוגמא אישית.

שלכן,
לריסה גינת -Small Talk לדבר עם תינוקות

לריסה גינת

Home