על הורמונים, סטרס והעור – כשהכל משפיע על הכל

מאת יפית כהן – מומחית לטיפול ברוזציאה ואדמומיות בפנים

 

התקופה הזו רחוקה מכל דבר שיכולנו לדמיין.
ממש כמו סרט, העולם מתרוקן מאנשים, הרחובות נטושים, וכולם סגורים בבתים.
חוסר הוודאות רב, כאילו משכו לנו מתחת לרגלים שטיח ממש גדול, והרבה בעיות פתאום מונחות לפתחנו.

החל מחשש בריאותי לנו וליקירינו, אבדן פרנסה ודאגות כלכליות, ילדים שלא לגמרי מבינים, קושי לעבוד מהבית (מי שעוד יכול) עם כל הזאטוטים, וכלה בהעדר תנועה ומחסור במגע חברתי.
לפתע המתח והחרדה הפכו לחלק נוכח מאוד בשגרת יומנו, והם משפיעים על הכל – והכל גם מושפע בחזרה.

התחום של השפעת ההיבט הפסיכולוגי על העור קרוי "פסיכו-דרמטולוגיה" והוא תחום שכיום מצוי בתנופה וזוכה ליוקרה.
התומכים בתחום זה אומרים שהעור שלנו הוא הקו הראשון לביטוי השפעות נפשיות, כי הוא המחסום הראשון שלנו מול "החוץ".
בתור חיץ ומגן, תפקיד התאים בעור הוא להיות סופר סלקטיביים, כדי לעזור לשמור על סביבה פנימית מאוזנת ושמורה.

מצבי לחץ פוגעים בתפקוד זה והיכולת שלו להיות סלקטיבי נפגעת, כמו גם היכולת שלו להתמודד עם פגעי סביבה וחוץ (אבק, חום, קור, יובש) או לעמוד מול נזקים פנים-תאיים כגון רדיקלים חופשיים.
אבדן היכולת הסלקטיבית גם גורמת לו לחדירות שיא למרכיבים קוסמטיים, התפרצות של אלרגיות ותגובות יתר לכל גירוי קטן. אבל יש עוד.

נתחיל מההתחלה. ממש מההתחלה.

בני אדם הם יצורים הורמונאליים (כן, כן, כולם! לא רק נשים!).
הורמונים הם מולקולות קטנות-קטנות, שלוקחות תפקיד גדול-גדול.
ההורמונים הם "השליחים" של הגוף, הם מופרשים מבלוטות שונות (המערכת האנדוקרינית), מתפזרים בדם ונספגים בתאים, ותפקידם להעביר "מסר" הלאה ולהפעיל תגובות שרשרת חשובות שמשנות את תפקוד התא והגוף בהתאם לצורך.

דוגמאות למה הורמונים עושים יש בשפע.
למשל, 'הסלב' של ההורמונים, האינסולין, מופרש בלבלב בתגובה לסוכר ומטרתו לאזן את רמות הסוכר שלנו.
הוא נקשר לתאים וגורם להם לפתוח דלת ולהכניס פנימה אנרגיה.
הורמוני המין שלנו מווסתים את הפריון ומעודדים משיכה, ולמשל, "הורמון האהבה", האוקסיטוצין, עוזר לנו לחזק קשרים רגשיים והוא מעודד אנטי דלקתיות.
אך בדיוק כמו האהבה, לגוף יש את הורמון הסטרס.

מתח וחרדה זה יותר מאשר סתם תחושה או הרגשה.
מצבי דחק ועקה מובילים את הגוף שלנו להגיב ולהפריש הורמונים מיוחדים שיעזרו לו להתמודד עם הסכנות שעומדות בפניו.
מדובר במנגנון קדמוני וקדום שסייע לנו להימלט מטורפים (תגובת הילחם או ברח!).
אז נכון, כיום, לא רודפים אחרינו נמרים אלא וירוסים בלתי נראים, אך הגוף שלנו עדיין משתמש באותה התשתית והוא מגיב לסטרס כאילו מדובר סכנת חיים.

מהם הורמוני הסטרס ומה הם עושים?

הורמוני הסטרס העיקריים הם הורמון משחרר קורטיקוטרופין (CRH – Corticotropin-Releasing Hormone), הורמון אדרנוקורטיקוטרופי (ACTH – Adrenocorticotropic Hormone) והורמון הקורטיזול.
מה התפקיד שלהם? הורמונים אלה צליל פעמוני האזעקה של הגוף.
המוח מגיב לסכנה וישר מצלצל בפעמונים האלה, ופוקד על מערכת העצבים להתכונן לסכנה.
כל המערכות נכנסות למצב חירום! נשמע לכם מוכר?

מהם המנגנונים שמפעילים את עורנו כה בחוזקה?

תפקיד ההורמונים הוא לשים אותנו במצב היכון! קצב הלב שלנו מתגבר כדי שהחמצן יספיק לכל אברי הגוף, לחץ הדם עולה כדי שלא
יחסר בקצות הגוף, חומרים חיוניים כמו חמצן וגלוקוז מוזרמים למוח ולשרירים, ואילו מערכות פחות חשובות בזמן סכנה, כמו מערכת העיכול ומערכת המין מנוטרלות.
הכבד נכנס לפעולה לספק אנרגיה בחירום, החושים שלנו יותר חדים, הקשב שלנו מתפזר לכל הכיוונים, והנשימה יותר קצרה.
זאת ועוד!

הורמונים אלה מובילים לניטרול מערכות "שגרה" וגיוס יתר בגוף לקראת "מלחמה".
כל מאגרי החירום נפתחים, והכל מופנה לטובת תמרוני החירום.
מערכת החיסון שלנו נפגעת, כי היא בתחרות בדיוק על אותם נוטריאנטים מזינים.
למשל, ויטמין סי שהיה מסייע להגנה וחיסון, יופנה לבלוטות האדרנל שעוסקות בהפרשת הורמוני האזעקה.
ויטמינים ומינרלים שחיוניים להזנת העור והשיער לפתע יופנו למערכת האנדוקרינית ולאברים אחרים בחזית הקרב.

מה נוכל לעשות כדי למנוע זאת או לפחות להקל?

1) נפש בריאה בגוף פעיל

אחד הקסמים לנטרול שרשרת התגובות של הורמוני הסטרס היא הפעילות הגופנית! גם אם אין לכם אפשרות לצאת, דעו שיש פעילויות נהדרות שאפשר לעשות בבית ובו במקום! החל מלקפוץ במקום קפיצות קטנות (עם נעלי ספורט בבקשה!) או קפיצות דינמיות בחבל, פעולה שמזרזת את הדופק ומאיצה את הדם, גורמת לסילוק וניטרול הורמוני הסטרס ופינויים מהשרירים הגדולים, תוביל להזעה בריאה שתסלק רעלנים, תשחרר הורמונים "טובים" לדם שישפרו לנו מייד את המצב רוח וישחררו את השרירים הנעולים!

2) להרגיע

יש כלים נוספים להרגעת הנפש, כמו מדיטציה, ואנו נמליץ לכם על כל הסוגים! בין אם  שיטת מיינדפולנס, או באפליקציה, או דרך סרטוני יוטיוב חינמיים נפוצים, כל אלה יעזרו לכם למצוא איזון נפשי ולעשות סדר במחשבות.

ואם קשה לכם לשבת בתוך עצמכם, דעו שקיים היום טרנד סוחף שנקרא ASMR, קיצור של Autonomous Sensory Meridian Response (תגובת מרידיאן חושית אוטונומית).
בשיטה זו גירוי קולי כמו לחישות שקטות או נקישות עדינות, עוברים בגוף ויוצרים הצטמררות או עקצוץ נעים מהראש ועד למטה בגוף דרך הגב.

אתר יוטיוב עתיר בשלל סרטוני קולות וגירויים שונים וכבר הספיקו ליצור אסכולות של גירויים קוליים, החל מאלה שמעדיפים לחישות נעימות בקול רך, ועד אלו שדווקא מעדיפים פצפוצי לעיסה או הברשה של שער סוסים! מי שזוכר את פרסומת הסופרבול של זואי קרביץ בשנה שחלפה, בה היא פותחת בקבוק בירה ולוחשת למיקרופון רגיש במיוחד, יודע מיד על איזה צמרמורת אנו מדברים.

הייחוד של תגובה זו במערכת העצבים הוא שנמצא שגרויים אלה משחררים מתחים במערכת העצבים ומבטלים לחץ וחרדה, מקלים על שינה ומרעננים מאוד את הגוף. אז אם רוצים "תנומה מטעינה" התמסרו לסרטון של חצי שעה, ותראו איך אתם פוקחים עיניים רעננים ורגועים.

3) לשחרר

לא שכחנו את השיטות הקלאסיות יותר לפירוק הורמון הקורטיזול, שבעבורו, לא ממש משנה מה מהן נבחר – אם זה יהיה הצחוק או הבכי.
כי כך או כך, בין אם נבכה או בין אם נצחק, השפעת הקורטיזול תבוטל וממש כמו שסתום של לחץ נחוש רגיעה.
אז בין אם תצפו בכל הקומדיות או הסטנד אפ קומדי שרק תוכלו, או בין אם תבחרו בדרמות סוחטות דמעות, מובטח לכם שכל דמעה שתשחררו כתוצאה מתגובה רגשית (ולא מחיתוך בצל!) תפריש החוצה את הורמון הסטרס ותבטל מהר את פעולת בלוטת האדרנל.

4) שגרה ולא שגרע

הרבה סרטונים מצחיקים הסתובבו ברשת על זו שהתגנדרה כדי לזרוק את הפח או זה שמטייל עם הכלב בחליפה.
אך דעו שיש בזה גרעין של שפיות.
המוח שלנו יושב בתוך קופסת הגולגולת ומקבל תשדורות מהחוץ כל הזמן – בית מבולגן, שעות עירות ושינה שמתהפכות, אכילה לא מסודרת – כל אלה משדרים לו כאוס.
אם לא נשמור על סדר פעילויות קבוע עד כמה שניתן, המחזורים ההורמונליים בגוף עלולים להשתבש ותופעות לא רצויות כמו הפרעה בשינה, או עלייה ברמות המתח והחרדה עלולות להופיע.
חשוב לקום בשעות יחסית קבועות, להתרחץ ולהתלבש ולהתכונן ליום שעומד בפנינו בדיוק כאילו היינו הולכים לעבודה.
לא חייבים לבחור בחליפה אבל יש לפשוט את הפיג'מה.
שגרה פשוטה תעזור לנו לשדר למוח שלנו שהכל בשליטה.

והדבר הכי חשוב זה לדבר, לשוחח, לספר, לשתף, לפרוק, למצוא אוזן קשבת ולהתנחם, גם אם זה בשיחת וידאו או טלפון, חשוב שתשמרו על קשר.
אנו יצורים חברתיים וזקוקים לכתף תומכת ברגעים קשים.

ולסיום, נתעודד בחג האביב והמצות שבפתח שמזכיר לנו שלכל דור ודור יש את יציאת מצרים שלו ואם נהיה ביחד נצא מחוזקים וחזקים!

כותבת המאמר: יפית כהן –מומחית לטיפול ברוזציאה, אדמומיות בעור ומצבים בהם קיים שגשוג של טפיל דמודקס. מרצה בכנסים מקצועיים מובילים בתחום הטיפול ברוזציאה.

 

פרטים להתקשרות: נייד:054-5321040

 

כתובת אתר אינטרנט: www.yafitcohen.co.il

 

קבוצת תמיכה ברוזציאה, אדמומיות בפנים וטפיל דמודקס בפייסבוק:

https://bit.ly/3dGPfxv